סקירה היסטורית של העיר

שדרות היא עיר פיתוח שהוקמה בנגב הצפוני , בהתאם למדיניות ממשלת ישראל ולחזון ישוב הנגב במילוני מתיישבים . מיקומה של שדרות נבחר בגבול הרצועה, גם כדי לשמש חייץ חי בין רצועת עזה ובין מרכז הארץ.
ראשוני המתיישבים שהגיעו מפרס, עיראק, כורדיסטאן וצפון אפריקה שוכנו במעברת "גבים דורות", ע"ש הקיבוצים שהיו בקרבת המעברה.
ראשוני המתיישבים שרובם הגדול היו בעלי משפחות ברוכות ילדים, חיו במעברה באוהלים וצריפים במשך מספר שנים, ועברו סבל רב בימי הגשמים ובחורף הקר, ומהחום הגבוה בימי הקיץ הלוהטים, כאשר לרבים מהם לא הייתה העבודה מצויה, ועבודות הדחק שסיפקה הקרן הקיימת ובקיבוצים באזור, לא היה בהם לענות על צרכי פרנסת המשפחות.

בשנת 1955 החלה הממשלה בבניית בתי הקבע של שדרות , בתים דו משפחתיים, כאשר כל דירה היתה בשטח של 36 מ"ר, ומסביב לכל דירה שטח של כדונם קרקע, שבו ניתן היה להשתמש לגידול ירקות ובעלי חיים, שהיה בהם כדי לסייע לכלכלת המשפחות. הבתים הראשונים החלו להיבנות מכוון המעברה, לעבר צפון מערב העיר לכוון רחוב הרצל, גיורא יוספטל , רחוב סיני- הברוש, נתן אלבז ורחוב רון. בשנת 1958 הוכרזה שדרות כגוף מוניציפלי עצמאי. עם קליטת גלי עליה נוספים, מצפון אפריקה ורומניה בשנות ה- 60, החלה בניית שכונות חדשות בבניה של מספר קומות, שכונת הגופר, ניר עם והורד, כאשר שטח הדירות הוגדל לכ 50-60 מ"ר. בשנות ה – 70 החלה להגיע העלייה מברית המועצות, ומשנת 1970 החלה להתפתח גם השכונה החדשה שכונת נווה אשכול, כאשר הסטנדרטים של הדירות גדלו והגיעו ל 70 – 80 ואף ל – 90 מ"ר. עקב המצב הקשה של הדירות בשכונות ניר-עם והורד, עזבו משפחות רבות את השכונות האלה, ועבר לגור בדירות המרווחות יותר בשכונת נוה אשכול.
בנה ביתך
בשנות ה- 80 הגיעה עליה מאתיופיה. עד שנת 1990 מנתה האוכלוסיה בשדרות כ – 10000 נפש . מהאוכלוסייה היו יוצאי צפון אפריקה, 15% מארצות מזרח אירופה ו כ- 10% מארצות אחרות. ב- 1979 זכתה שדרות להיכלל בפרויקט שיקום השכונות. פרויקטים רבים בתחומים פיזיים וחברתיים שיפרו את המצב בשדרות בצורה משמעותית בפרויקטים בתחומי החינוך, תרבות , נוער וצעירים מנהיגות חברתית, בריאות, , מעונות יום , יום לימודים ארוך, הזנה בבתי הספר, בריאות השן, שיקום פיזי של השכונות הוותיקות, עזרה בתכניות "בנה ביתך" ועוד תכניות רבות, שהייתה להם השפעה חיובית ביותר על שיפור איכות החיים בישוב.
ראשוני השותפים לשיקום השכונות היו ממשלת ישראל והסוכנות היהודית, שרתמה את הקהילות היהודיות מרוצ'סטר ובופאלו , ואחריהן נרתמו לסיוע לשדרות גם הקהילות היהודיות מאיטליה, הולנד ולוזאן.

ב – 1990 החל גל עליה גדול מארצות חבר העמים , ברית המועצות לשעבר, ותוך מספר שנים נקלטו בשדרות קרוב ל- 10000 עולים חדשים. מקווקז בוכרה ואוקראיינה. עקב העלייה הגדולה נבנו שכונות חדשות. הראשונה שבהן-"שכונת הנביאים", שנקראה אז בשם "אתר החירום". בשכונה זו נקלטו כ- 700 משפחות עולים וגם זוגות צעירים משדרות וממרכז הארץ, בבתים דו משפחתיים ובחלקם גם בדירות בקומות. שכונה נוספת שנבנתה לצורך קליטת העלייה החדשה, שכונת "בן גוריון" – המכונה "קסדור" ע"ש החברה שבנתה אותה. בשכונה זו נקלטו כ – 1500 משפחות עולים וותיקים.

"נאות יצחק רבין" – אזור חדש התפתח עם בניה בסטנדרטים גבוהים יותר, כאשר חלקם במסגרת של תכנית "בנה ביתך", וילות יפות, כל אחת על שטח של כחצי דונם לכל יחידת דיור, חברות בניה החלו לבנות גם הן בסטנדרטים גבוהים, ורבים מתושבי שדרות, וותיקים, עולים וגם תושבים חדשים רבים, רכשו דירות ברמה טובה באזורים החדשים.
מספר התושבים בשדרות הגיע לכ –23700 נפש בכ- 7000 בתי אב.
45% מהם יוצאי ארצות מזרח אירופה, 45% יוצאי צפון אפריקה ו – 10% יוצאי ארצות אחרות.
מקורות פרנסה תעשיה ,מסחר ושירותים

תושבי שדרות מוצאים את פרנסתם מעבודה במפעלים בשדרות ובאזור, מתעסוקה במסחר ושירותים.
באזור התעשייה החדש בשדרות, קיימים כ- -100 מפעלים בתחומי הפלסטיקה, מתכת, הייטק, מזון ואחרים. מהם כ-20 מפעלים עברו לשדרות לאחר פינוי גוש קטיף ופינוי אזור התעשיה בארז, ויחד עם למעלה מ-80 עסקים , מספקים מקורות תעסוקה ללמעלה מ- 4500 מפרנסים.
מקורות תעסוקה רבים מספקים המפעלים האזוריים בשער הנגב, המפעלים באזור התעשייה המשותף "ספירים", המפעלים בקיבוצי האזור ומכללת ספיר,
מאות  מתושבי העיר מוצאים פרנסתם בערים הגדולות באזור ובמרכז הארץ. בעיר פועלים למעלה מ-500 עסקים פרטיים ושירותים שונים, המשמשים מקור פרנסה לכ- 2500 עובדים.
שדרות כיכבה במשך שנים רבות בבמקומות הראשונים בסולם האבטלה בארץ, ויש לציין כי בשנים 2008-9 ירדה רמת האבטלה בצורה משמעותית ביותר. בסוף 2009 עמדה רמת האבטלה בשדרות על כ – 6.5% בלבד.
מצב ביטחוני בשדרות

המצב הבטחוני
מזה למעלה מ -10 שנים הפכה שדרות להיות "קו עימות" במלוא מובן המילה, כאשר תושבי שדרות נמצאים תחת ירי בלתי פוסק של רקטות קסאם מרצועת עזה. למעלה מ- 8000 רקטות קסאם פגעו בשדרות ובישובי עוטף עזה. עד יוני 2004 גרמו טילי הקסאם לנזקים ברכוש, פציעות וחרדה רבה.
ארגוני הטרור שקדו על פיתוח טילי הקסאם ומיוני 2004 הם גורמים גם להרג של ילדים ומבוגרים.
ההרג מרקטות הקסאם החל בהרג של ילד בן 3  שנים בעת שהיה עם אימו בדרכו לגן. אימו נפצעה קשה ורגלה נכרתה. מהעבר השני של הכביש נהרג מבוגר שישב לנוח על ספסל ליד הגן, לאחר שהכניס את נכדו לגן. כעבור 3 חודשים בערב סוכות, נהרגו 2 ילדים אתיופים ילד בן כ- 4 שנים. וילדה בת שנתיים , 4 חודשים לאחר מכן נהרגה נערה בת 17. בדצמבר 2006 נהרגה מפגיעות קסאם אשה בת 57, וכעבור שבוע מהירצחה נהרג עובד במפעל עוף קור מפגיעת טיל קסאם במפעל. בחודש מאי 2007 נהרגה צעירה בת 32 ויומיים לאחר מכן נהרג צעיר בן 35, תושב מרכז הארץ שהגיע לעבודה בשדרות, ב-27 בפברואר 08 נורו לעבר שדרות למעלה מ-70 רקטות קסאם במשך מספר שעות בשעות אחה"צ והערב אשר גרמו להריגתו של סטודנט במכללת ספיר, בראשית מאי 2008 נהרג חבר קיבוץ כפר עזה מפצצת מרגמה שפגעה בישוב.שבוע לאחר מכן נהרגה במושב ישע אשה שהגיעה לביקור משפחתי במושב.  מספר הנפגעים קשה הולך וגדל מאות רבות של פצועים והלם טופלו בבתי חולים, ואלפים רבים מתושבי שדרות  סובלים מחרדות. ,75%  של ילדי שדרות סובלים מטראומה
וכן כ-50% מהמבוגרים, .

בעקבות  ההסלמה במצב הבטחוני במהלך השנים 2006-2008,  נאלצו משפחות רבות לקחת על עצמם, את האחריות לבטחון ילדיהם ובני משפחותיהם, וכתוצאה מכך עזבו את שדרות כ- 5000 נפש. רבים מהם שעברו לאשקלון, נתיבות באר שבע ואשדוד, כדי להתרחק מאימת הקסאמים, מצאו את עצמם בתקופת מבצע "עופרת יצוקה"תחת אימת ה"גראדים, ועד ראשית 2011 חזרו מרביתם לשדרות
תושבי שדרות משמשים כאות ומופת לכל תושבי מדינת ישראל, וראויים לשבח על החוסן והעמידה האיתנה, שהם מגלים במשך כל השנים, למרות המצב הביטחוני הקשה והמתמשך.
ממשלת ישראל הגיעה למסקנה כי עלות מיגון בתי הספר הקיימים, יקרה יותר מבניית מוסדות חינוך חדשים והחליטה לבנות 14 בתי ספר ,גני ילדים ומעונות יום ממוגנים מן היסוד כמקלטים   שיענו על צרכי המיגון הנדרשים. בשנת הלימודים תשע"ב ילמדו כל הילדים בשדרות במוסדות חינוך ממוגנים
כמו כן  אישרה הממשלה  בניית כ-5000 חדרי בטחון, בשטח של 9 מטרים רבועים. בניית חדרי הבטחון החלה באמצע שנת 2008 . עד לאמצע 2011  נבנו כ-4000 חדרי בטחון.  עד אמצע 2012 תסתיים בניית כל חדרי הבטחון.
לאחר מאבקים ממושכים אושרו פיצויים לעסקים ומפעלים, ריטרואקטיבית מחודש נובמבר 2006.
בסוף דצמבר 2009 יצאו כוחות צה"ל למבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה, במטרה למנוע המשך ירי הקסאמים על שדרות ועוטף עזה. המבצע נמשך כ- 3 שבועות, במהלכו נורו רקטות קסאם רבים לעבר שדרות,
וטילי גראד לעבר אשקלון, אשדוד ובאר שבע. מאז הפסקת האש וסיום המבצע,  יש ירידה משמעותית בירי הקסאמים, אך למרות הפסקת האש,מאז ינואר 09 –  ירו ארגוני הטרור   עד אמצע 2011 "רק" כ- 1000 רקטות ופצצות מרגמה, לעבר שדרות וישובי עוטף עזה.

נתונים דמוגרפיים: כיום חיים בשדרות 29,112 תושבים נכון לנובמבר 2019.

Historical Background – Sderot

Sderot was firstly established as a transit camp in the year 1951, in the North Western Negev. The first immigrants arrived from Iraq, Persia, Kurdistan, and mostly from North Afrrica.
The first permanent houses in the establishment were built in the year 1955. They were attached to the ground, with an area of 36 square meters.
In the year 1958, Sderot was acknowledged as a municipal body.
With the increasing immigration, apartment buildings were built, and they consisted of 50 square meters apartments.
In the 1960’s, Romanian immigrants started arriving to town, and afterwards, USSR immigrants as well. The Ethiopian immigrants arrived in 1980.
The first  Neighborhood of the town were: Sinai, Natan Elbaz, Nir Am, Havered, Hazait, Ovdei Tzibur, and the  Neighborhood which was established in 1970 – Neve Eshkol.
Until 1990, the population of Sderot reached the number of 10000 people.
In 1990, a large immigration arrived to Israel from the Commonwealth of Independent States, and over 11000 of the immigrants came to Sderot. Most of them were from Kavkaz and Bukhara.
Following the new immigration, new  Neighborhood were established: The Nevi’im  Neighborhood, the Ben Gurion  Neighborhood, and the Rabin  Neighborhood. New areas with better quality of constructions were developing as well.
Due to the population increase, Sderot was announced as a city in the year 1996.
Nowdays, the city’s population is approximately 24000 people.The town’s jurisdiction is over approximately 6500 dunams (1625 acres).

The Security Situation

The residents of Sderot have been suffering from the firing of Kassam missiles for over six years. The city has been hit by over 8000 missiles. From the beginning of 2001 until June of 2004, the Kassam missiles have caused property damage, injuries and anxiety. The terror organizations strove to develop and improve the missiles, and since June of 2004 they also managed to kill children and adults: In that same June, a 4 year old child who was killed when he was hit near a kindergarten, and a grandfather who was killed when he was hit, while walking his grandchild to his kindergarten. 3 months later, in the evening of Sukot, 2 children, in the ages of 2 and 4, died after they were hit. A 17 year old girl was killed by a Kassam missile in January 2005. In November of 2006, a 57 year old woman who was walking in the street and an “Of Kor” factory worker were killed by Kassam missiles.
may 07  killed woman 32 year old and two days later killed young man 35 years old.

In the middle of May 2007, the Palestinians began firing massive Kassam barrages towards Sderot, and about 15 – 20 Kassams are being fired every day since, causing physical damage to property and to people.
In the end of  may were killed 2 people from the kassam rockets- women 32 year old and man –  35 year old.
at feberwary 2008 killed student in Sapir kollege. in may 08 killed member of kiboutz kfar aza; and week lrtter a-woomen in  moshav Yesha.
Hundreds of injured people have been treated in hospitals, and thousands of children, youths and adults are suffering from anxiety and trauma.

Due to this situation, the residents’ anxiety is increasing. Much damage has been done to the property, and many houses, businesses and factories were physically and economically harmed. Some of them are on the verge of bankruptcy.

The life threat is increasing, because of the lack of knowledge and the lack of ability to prepare and to be protected from the Kassam hits. The people feel unable to control the situation, and unable to guard and protect the helpless.  The community’s services are having difficulties in functioning, and some of them are on the verge of falling apart or being cancelled, due to a lack of governmental and municipal funds.

Due to all of those, Sderot is preparing itself for handling the new security situation.
During this preparation, Sderot is striving to stabilize and support the existing patterns, basing on the understanding that the emergency support array should be based on patterns and services which function in the daily routine.  These should have a permanent audience, professional crew, and a built physical structure, which can act

as a foundation to physical and mental supporting, and to support and escort the professional crews.
In order to strengthen the society and to help the residents withstand the continuous threat for a period of time, the existing services should be strengthened and reinforced.
Some of the various requirements are: repairing and fitting, continuous maintenance of structures, and purchasing suitable emergency equipment.

The protection of the educational institutions is on the go: Most of the kindergartens and schools have been protected, and some of them are almost complete. The day care centers are in the process of preparation for an adequate solution.

A serious problem itself, is the problem of protecting the ground – attached houses which were built in the city’s early years, when there were no protected spaces’ requirements.
Another special and important need is the need to establish an “Immunity Center”, which will contain all the various treatments, and which will be available for the entire community, and for all the mentally disturbed residents.
An appropriate location for this purpose has been located: The old movie theater. A detailed plan has already been made, and an initial donation of 1300000 Shekels was received from the Jewish Committee. The rest of the cost was requested from the government